ישראל מתנתקת מהמערב
עופר קורנפלד
מדדי האי שוויון והעוני בישראל גרועים מאלה של ארה"ב. בנוסף מדווחים כלכלני בנק ישראל כי בחמש השנים האחרונות גדלה עוצמת העוני בישראל ב-50%.
מדוח בנק ישראל לשנת 2005 שהתפרסם ביום א' עולה כי המאמץ הכביר של ממשלות הימין הכלכלי בישראל להצעיד את ישראל קדימה לא היה לריק. בכל מדדי העוני והאי-שוויון הקיימים חלפה לה הכלכלה הישראלית על פניה של ארצות הברית של אמריקה. לאחר שנים רבות שבהם יכולנו עוד להתנחם בכך שישראל תופסת את המקום השני באי השוויון ובעוני, מייד לאחר ארה"ב, זכינו לראשונה בשנת 2005 במקום הראשון בעולם המערבי.
למרות זאת יתכן כי הקברניטים הסומים שהנהיגו את הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות עוד טרם סיימו את מלאכתם, שכן כמצופה ממאמינים אדוקים של הדת הכלכלית החדשה, הם מסרבים ללמוד את תוצאות הבחירות. כיוון שמקסיקו ורוסיה למשל, עדיין משיגות אותנו במדדי האי שוויון והעוני, הרי שעל עברי פי פחת של התהום החברתית נוכל תמיד להוסיף ולצעוד צעד נוסף קדימה.
אוזלת היד המכוונת של ממשלות ישראל להגנה על אזרחי ישראל אל מול לחצי הכלכלה הגלובלית גורמת לעליה מתמשכת במדדי העוני. דוח בנק ישראל מציין כי מדד העוני עולה בהתמדה מאז 1997. אולם חמש שנות הכלכלה האטומה של אריאל שרון, בניצוחם המתחלף של סילבן שלום, בנימין נתניהו ואהוד אולמרט הביאו את עוצמת העוני לשיאים חדשים. כלכלני הבנק מדווחים כי בנוסף לגידול בתחולת העוני ובאי השוויון הכלכלי, הרי על פי מדד סן (Sen) לעוצמת העוני, שפותח על ידי חתן פרס נובל אמרטיה סן, גדלה בחמש השנים האחרונות עוצמת העוני ב50%.
ממשלות ישראל האחרונות ביצעו סידרה של תהליכים כלכליים מכוונים שהביאו את החברה הישראלית להתמוטטות רבתי. בשם האידיאולוגיה השלטת, הפכה ישראל לגן עדן לבעלי הון, ולגיהינום לעובדים ולעניים. העבודה אינה מהווה עוד מגן בפני העוני שכן שוק העבודה הישראלי מתפורר בשל לחצי האבטלה, אי אכיפת חוקי העבודה, ריבוי עובדי הקבלן לכל צורותיהם וחסרונה של מערכת פנסיה מקיפה.
לישראל נדרשת מדיניות כלכלית אקטיבית שתשאיר את ישראל מחוברת לעולם הגלובלי ובה בעת תגן על החברה הישראלית מהסכנות שטמונות בגלובליזציה. על הממשלה מוטלת חובה לאכוף את חוקי העבודה בנחישות. רק מדיניות רחבה של קנסות מנהליים, הסברה, ומערכת אכיפת חוק מיוחדת יגרמו לכך שתשלום שכר על פי חוק ובמועד ישוב ויהיה הנורמה השלטת בישראל. כמו כן הכרחית העלאת שכר המינימום שתאפשר חיים בכבוד לכל עובד. בנוסף נדרש ביטול בפועל של המעמד של עובדי קבלן לסוגיהם, ביטול אשר יחזיר לחיינו את היחסים הנורמאליים בין המעסיקים לעובדים.
הגידול בעוני בישראל אינו גזרת גורל, אילו היו הממשלות בישראל מיישמות מדיניות אקטיבית לטיפול בעוני, דוח בנק ישראל היה נכתב אחרת. למזלנו כיוון שמדי כמה שנים קצרות ניתנת לאזרחי ישראל הזכות לבחור מחדש, הרי שאם תיכשל הממשלה החדשה שתקום במשימה להחזיר לחיינו את הכבוד האבוד, הרי זמנה הפוליטי נקצב.
